החלטה בתיק בפ"מ 8226-08-11

מונחת בפני בקשתו של המבקש להשיב לידיו את רשיון הנהיגה שלו אשר נפסל בהוראת קצין משטרה לפרק זמן של 60 ימים במסגרת פסילה מנהלית וזאת בעקבות אירוע תאונתי שבו היה המבקש מעורב עת נהג ברכב בתאריך  17.8.11 ונפסל ביום 18.8.11.

ניכר ראשית כי הסתמכות הקצין הפוסל בהחלטתו היתה בין היתר בנימוק - כעולה מטופס החלטת הקצין הפוסל - שהאיש  שבפניו היה מעורב בעבר בשש תאונות דרכים.

מוסכם כיום בי ן הצדדים כי גליון הרשעותיו של המבקש איננו כולל כל הרשעה בגרימת תאונת דרכים.

המשמעות היא  שלמעשה הנהג שבפניי לא הורשע בעבר בגרימת תאונת דרכים ואילו העובדה - באם היא נכונה - שהיה מעורב בתאונות דרכים בעברו אך לא נקבע כי היה אשם בגרימתן - אזי ההסתמכות של קצין המשטרה בהחלטתו בנתון שכזה, אינה הסתמכות שבית המשפט יכול להיות שותף לה , בכל הכבוד.

נותרתי  אם כך עם אירוע תאונתי אשר אליבא דדבריה של התובעת היום, טרם הושלמה בו החקירה וטרם גובשו בו המלצות ולמעשה גם אין בפנינו את התעודה הרפואית המעידה על תוצאותיו המדוייקות במישור הגופני לשוטר המעורב.

יחד עם זאת, מצוי בפני נהג אשר בהגינותו העיד על עצמו היום כי האירוע נולד תוצאת סטייתו שמאלה וכי אין לו הסבר ממשי לסטיה זו אלא אך אמירה עליה חזר גם בפני כי נבהל מדבר מה.

המבקש עצמו סיפר לי כי אינו ישן בלילות בעקבות האירוע וכי הוא גוזר על עצמו בעצמו הימנעות מנהיגה לכל הפחות לשבוע ימים מהיום.

כאשר מדברים אם כך על תקופת צינון בעקבות אירוע תאונתי, דומני כי זו אולי דוגמה טובה לאדם החושף רגשותיו בעקבות האירוע וחש חוסר בטחון לגעת בהגה בעת הקרובה, וכך מעיד הוא על עצמו בהגינותו כאמור.

אינני יכול לקבוע נחרצות באיזו מידה ניתן לחלק אם בכלל את האשמה בין המעורבים והאם אכן יש תרומת רשלנות לשוטר, או שמא לאו ודומני כי ערכאה מבררת במסגרת דיון הוכחות היה ויוגש כתב אישום וכך ישתלשלו העניינים, היה בעלת אפשרות לעשות זאת היטב ממני.

כן ניתן לומר כי הורתו של האירוע היא בסטיית המבקש עם רכבו שמאלה. לכאורה ללא סיבה אשר עליה  הוא יכול להצביע בשלב זה.

המבקש הוא בעל וותק נהיגה ניכר. נכון הוא הדבר שבית משפט זה כבר ראה כמות רבה יותר של עבירות בוותק שכזה אצל נהגים אחרים ואולם יש לשים לב גם למהות העבירות בהן הורשע בעבר שרבות מהן בעלות אופי בטיחותי ואני מכוון לריבוי של עבירות של נהיגה במהירות העולה על המותר ואי ציות לתמרורים. \כמו גם נהיגה בכוון הפוך בכביש חד סיטרי. 

אני סבור כי בשלב זה, ניתן לומר כי קיימת בידי התביעה תמונת ראיות  לכאוריות מסויימת שעוצמתן נתונה אם כי לא מירבית אך עדיין  קיימת.

לכשמחבר אני לכך את אשר לימד המבקש על עצמו מבחינת רתיעתו מלשוב ולנהוג בעת הקרובה וכן את העבירות הקודמות אני סבור כי ראויה תקופת צינון מסויימת אם כי מוגבלת יותר מזו שהוטלה שהרי יש לקחת בחשבון ה את דבריי בקשר עם תמונת הראיות לכל הפחות בשלב זה והן את העובדה כי ניכר באופן שלא ניתן להתעלם ממנו כי החלטת הקציןה פוסל נשענה בין היתר על נימוק בדבר אותה מעורבות בתאונות קודמות אשר אין אינדיקציה באחריות להן.

אשר על כן, בסופו של יום אני מורה כי הפסילה המנהלית תקוצר לכדי 30 יום במקום 60 יום מן היום בו נפסל המבקש לראשונה.

באשר לעניין התרופות - דומני כי לא אנוכי ולא התובעת בכל הכבוד והערכה, יכולים לשפוט  כרופא האם היתה או לא היתה השפעה לתרופות הללו או האם ראוי כי נהג זה ימנע מנהיגה מבחינה רפואית או שמא לאו, ושמעתי מפי התובעת כי עניין זה נמסר לבדיקתו של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, שזו מומחיותו ולפיכך איני מערב כל שיקול בעניין זה בהחלטתי הנוכחית.

חומר החקירה מוחזר לידי התביעה.

זכות ערר כחוק.

<#5#>